טיפוסי קרקע	אחוז מהשטח	חרסית	סילט	חול דק	הרכב מכני ב- %	חומר אורגני	מבנה	נקיזות	מקדם הסחיפות	מקדם משוקלל	רמת הסחיפות
טרה רוסה	26%	66	22	12	0	4.5	אגוזי		0.05	1%	נמוכה מאד
רנדזינה חומה		35	34	23	8	5	פירורי		0.18	0%	בינונית-גבוהה
רנדזינה בהירה		27	40	22	11	3	אגוזי		0.28	0%	גבוהה
פרוטוגרומוסול בזלתי	7%	44	35	11	10	3.5	גרגרי		0.25	2%	גבוהה ?
גרומוסול חום בזלתי		44	30	19	7	0	קובי		0.22	0%	בינונית-גבוהה
ליטוסולים חוליים		22	65	6	7	2	אגוזי		0.37	0%	גבוהה עד גבוהה מאד
חמרה		22	47	21	10	1			0.45	0%	גבוהה מאד
רנדזינה									0.23	0%	גבוהה
קרקעות חומות ים תיכוניות בזלתיות	7%	39	40	15	6	3.5	אגוזי		0.18	1%	בינוני גבוה
ליטוסולים בזלתיים		22	65	6	7	2	אגוזי		0.37	0%	גבוהה עד גבוהה מאד
קרקעות הידרומופיות, קרקעות גליי		52	40	5	3	0	גרגרי		0.18	0%	בינונית-גבוהה
גרומוסולים									0.22	0%	גבוהה
קרקעות צהובות		67	29	2	2	4.5	גרגרי		0.04	0%	נמוכה מאד
קרקעות חומות ים תיכוניות אקומולטיביות	7%								0.18	1%
כבול										0%
קרקעות אדומות ים תיכוניות בזלתיות וטופיות										0%	גבוהה מאד
נזאז										0%
קרקעות אלוביות										0%	בינונית-גבוהה
קרקע יער חומה										0%	נמוכה - בינונית
קרקעות קולוביאליות אלוביות										0%	נמוכה
	47%							מקדם סחיפות משוקלל		0.12

 

על מנת להדגים את השפעתה של הצמחיה יש להבחין בין צמחיה עצית ושיחית לבין צמחיה צמודת קרקע, בתוך השטח העצי ומחוצה לו. פעולתה העיקרית של הצמחיה העצית היא בלימת מכת טיפת הגשם המגיעות לפני הקרקע. הצמחיה צמודת הקרקע, בנוסף לזאת, מונעת את היווצרות קרום בפני הקרקע ובזאת נשמר כושר חידור הקרקע ברמה גבוהה ויצירת הנגר העל קרקעי מתמתנת; הצמחיה גם מאיטה את זרימתו של הנגר הנוצר וגורמת להשקעת הסחף בתוכה; כמו גם מתן יציבות בפני סחיפה באמצעות השורשים המגבירים את סיבולת הקרקע בפני גזירה.

השפעת הצמחיה העצית היא פונקציה של גובהה ושל כסוי הצמרת שלה. ככל שהצומח העצי גובהו נמוך יותר וכסוי הצמרת גדול יותר מידת הגנתו גדלה. הדגמה יחסית בטבלה הבאה:

השפעת הצמחיה צמודת הקרקע היא בעיקר פונקציה של מידת הכסוי. כסוי עלי שלכת ו/או חומר צמחי מנותק אחר בעובי של 5 ס"מ לפחות כמוהו כצמחיה צמודת הקרקע. הדגמה יחסית בטבלה הבאה:

לסיכום

 

בהתייחס לטיפוסי הקרקע, תפרוסתם ותפוצתם באגן היקוות הכינרת, פוטנציאל הסחף מפני השטח הוא קטן ביותר. נוסיף לזאת את העובדה, שקיים, בדרך כלל, כסוי צמחי בפני השטח ו/או כסוי אבני או סלעי ניתן כמעט להתעלם מסיכוני הסחף השכבתי. הוכחה חותכת לכך, בשטחי הגולן המזרחי הגבוה, נותנים מאגרי המים, בהם כמות הסחף השוקע היא זניחה.
 

הגדלת פוטנציאל הסחיפה עשוי לבוא משימוש לא נכון בשטח ע"י החקלאים וע"י הרועים. השטח החקלאי, במיוחד זה החשוף בעונת הגשמים והמוכן לגידולי קיץ עשוי להוות שטח תורם סחף בלתי מבוטל. שטחי המטע במיוחד זה הנטוע על המדרונות, גם כן נמנה בין התורמים.

הפתרונות לכך אינם מורכבים ומחייבים את המגדלים להתאים את האגרוטכניקה לגיאומורפולוגיה של השטח המעובד:

עבוד שטחי השלחין בקווי גובה מקורבים (בשיפוע מינימלי של 0.5% לאורך קו העיבוד על מנת לאפשר ניקוז יעיל של השטח); על המעבד לקחת לתשומת לבו שגם עיבוד מעמיק הופך במהלך עונת הגשמים לשדה מתולם, עם כל המשמעות של איבוד מים, חרוץ וסחיפה. בזריעת גידולי חורף אין להשתמש במעגילה. כלי זה מהדק את הקרקע גורם ליצירת נגר על קרקעי ומאיץ את תהליכי הסחיפה. בשטחים רגישים ביותר לסחיפה רצוי לעבור לדו-גידול או לזריעה בשיטות אי פליחה.

 

שטחי כרם ומטע בחלקות בשיפועים של עד 3% ניתן להסתפק בייצוב צמחי בין שורות העצים. שפועים גדולים מ – 3% מחייבים עבוד בקווי גובה ואפילו בטרסות. גם במטעים מעבר לשיטות אי פליחה מועדפות. יש להימנע מריסוסים טוטליים כנגד עשביה על מנת שלמזער את השטח החשוף. יש למקד את הריסוס לשטח הקרוב לגזע העץ בלבד.
 

הרעיה חייבת להיות מבוקרת. רעיה מבוקרת תרומתה גבוהה הן לשימורה של הקרקע ולא פחות מכך לשימורו של המרעה. רעיית יתר כדי חשיפת הקרקע פוגעת באיכותו של המרעה מקטינה את יכולת התחדשותו ואת מספר יחידות המזון שהוא מניב.